top of page

Plays

מחזות

אפרים קישון כתב מעל 10 מחזות ואופרה אחת. מחזותיו של קישון המלאים בהומור נוקב עוסקים בנושאים הקשורים לזוגיות, בירוקרטיה, דת חברה ואמנות והועלו המספר רב של תיאטראות ברחבי העולם. מחזותיו סיפוריו ותסריטיו של קישון ממשיכים להיות מעובדים למחזות ולככב באולמות הגדולים של הבימה והקאמרי בימים אלו ובמדינות רבות בעולם. 

 

מבחר המחזות של אפרים קישון

קישון נחשב לאחד הסאטיריקנים הגדולים ביותר בעולם בהיסטוריה של העת האחרונה. מחזותיו של קישון מוכחים שהומור וסאטירה הם אוניברסלים ושכולנו דומים מאוד. המחזות נוגעים בנושאים כמו אהבה, נישואים, דת, חברה ואמנות והועלו ברחבי העולם במשך שישים השנים האחרונות. כמה ממחזותיו כמו הכתובה והו, הו, יוליה! נחשבים לקומדיות קלאסיות בינלאומיות.

 
1973
1977
1977
1988
1993
2003
2006
2007
2008
2008
2009
2014

 

הו הו יוליה

שמו הולך לפניו          

הכתובה     

המחזמר "סאלח שבתי"

הכתובה, יידישפיל      

שמו הולך לפניו,יידישפיל    

הכתובה   

הכתובה    

סאלח שבתי   

שמו הולך לפניו, זוכה פרס התיאטרון 2008, קומדיית השנה

השוטר אזולאי  

תעלת בלאומילך

1953          

1954

1955

1958

1958

1958

1961

1963

1965

1966

1967

 

שמו הולך לפניו           

אתה מספר לי 

שחור על גבי לבן

כבשת הרש

חתול בשק

אף מילה למורגנשטיין   

הכתובה                  

הוא והיא              

שמו הולך לפניו        

תוציא את השטקר, המים רותחים      

האופרה "הרמאי"                          

 

הו הו יוליה 

Es-war-die-Lerche1.jpg
es_war_die_lerche_502.jpg
3148219800.jpg
Es_war_die_lerche_Foto_3_900_px_fuer_homepage.jpg
Es_war_die_lerche_Foto2_900_px_fuer_homepage.jpg
WORT_ensemble-Kishon-Es-war-die-Lerche-Kabele-Larsen-1.jpg
83211408212030025873880.jpg
jYs-tarla-kusuydu-juliet-istseh-6.jpg
tarla-kusuydu-juliet_131171.jpg
WORT_ensemble-Kishon-Es-war-die-Lerche-Kabele-Larsen-2.jpg
22496_preview.jpg
587937.jpg
הו, הו יוליה הוא מחזה הומוריסטי שנכתב על ידי אפרים קישון בשנת 1974. קישון מציג במחזה את המשך קורותיהם של רומאו ויוליה לולא התאבדו. הוא מציג אותם כזוג נשוי טיפוסי, ושם ללעג את ה"אהבה הגדולה" שלהם המתוארת במחזה המקורי של ויליאם שייקספיר. בהצגה המקורית, אריק לביא ואשתו שושיק שני שיחקו את הדמויות הראשיות, כאשר שחקנים שונים נשכרו כדי לשחק את ויליאם שייקספיר, בהם יהודה אפרוני, נסים זוהר, מנחם עיני ואבנר חזקיהו.הו, הו יוליה הוא מחזה הומוריסטי שנכתב על ידי אפרים קישון בשנת 1974. קישון מציג במחזה את המשך קורותיהם של רומאו ויוליה לולא התאבדו. הוא מציג אותם כזוג נשוי טיפוסי, ושם ללעג את ה"אהבה הגדולה" שלהם המתוארת במחזה המקורי של ויליאם שייקספיר. בהצגה המקורית, אריק לביא ואשתו שושיק שני שיחקו את הדמויות הראשיות, כאשר שחקנים שונים נשכרו כדי לשחק את ויליאם שייקספיר, בהם יהודה אפרוני, נסים זוהר, מנחם עיני ואבנר חזקיהו. המחזה מתחיל בהצגת חייהם של רומאו ויוליה: שלמעשה הם הצליחו להתחמק מההתאבדויות ושדבר זה לא קרה מעולם, שהם חיים בעוני, שהם נוטים לריב על דברים קטנים, שיש להם בת מרדנית ששונאת אותם (לוקרציה), ושרומאו מחכה לכך שאימה של יוליה תמות, בשביל שהוא יוכל לרשת את כל כספה.
באמצע ריב של רומאו ויוליה, מגיעה רוחו של ויליאם שייקספיר אשר התעוררה מהוויכוחים, בטענה שהם חרגו מהמחזה שכתב ודורש לתקן זאת. כאשר הם מסרבים לחזור לסוף המקורי של המחזה (כלומר להתאבד), מחליט שייקספיר לתקן זאת בכך שיגרום לשניהם להרוג אחד את השני על ידי הרעלה. בסוף המחזה שייקספיר בורח עם בתם לוקרציה, ונותן להם להרעיל אחד את השני. לאחר שנראה ששניהם מתים, הם מתעוררים שוב, וחוזרים לריבים הישנים שלהם.

שמו הולך לפניו

shmo holech lefanav - Baraba & Tiki3.jpg
shmo holech lefanav - Odelia & Avi.jpg
shmo holech lefanav - Baraba.jpg
pic2.jpg
שמו-הולך-לפניו-2.jpg
שמו-הולך-לפניו.jpg
Chmo oleh lefanav-S-0629.jpg
habima1953.jpg
Chmo oleh lefanav-S-0448.jpg
שמו הולך לפניו היא סאטירה חברתית מצחיקה ונוקבת, המגוללת את סיפורו של העולה החדש צבי פרוצ'קין.
פרוצ'קין מגיע לארץ ללא כל רכוש אך עם הרבה רצון לעבוד ולתרום למולדת. פרוצ'קין מגיע לבית קרוביו שדואגים לצייד אותו בפתק המלצה לעבודה חתום בידי 'איתמר לבנון'. מכאן מתגלגלת קומדיה פראית של טעויות מכוונות היטב שמעלה על נס את תחלואי החברה. השם 'איתמר לבנון' פותח לפני העולה שלנו את כל הדלתות ומושיב אותו למנהל משרד ממשלתי תוך דחיקת מקומם של אלה שקיבלו אותו לעבודה.  אותו 'איתמר לבנון' הוא דייר משנה מובטל וחסר-כל שכל רצונו הוא לקבל מידי פרוצ'קין, המנהל הבכיר, פתק שיסדר לו עבודה. 
מחלקת התה, ציונה, היא היחידה שקולטת את המתרחש, ומסייעת בקריצה, תוך שמירה על שתיקה, למנהל הטרי.
 
 

הכתובה

HAKTUVA-moshe shai-548.jpg
trauschein01.jpg
HAKTUVA-moshe shai-261.jpg
trau3.jpg
HAKTUVA-moshe shai-285.jpg
daniela_klassen_in_der_trauschein_von_kishon_1377696852_6326.jpg
film-dvd-der-trauschein-kishon-ephraim-11261346.jpg
film_der_trauschein.jpg
DSC_0213a.jpg
456_3.jpg
HAKTUVA-moshe shai-097.jpg
HAKTUBA1.JPG
HAKTUVA-moshe shai-002.jpg
הכתובה-1.jpg
HKnegevTh.jpg

 "הכתובה" היא מחזה קומי הדן במוסד הנישואים ובתשתיתו, הכתובה.

הסיפור מתרחש בישראל בשנות ה-60. גיבורי המחזה הם אלימלך השרברב, מפרנס המשפחה, ואשתו שפרה, שניהם לשעבר חברי קיבוץ, שמגלים, אחרי 25 שנים של חיים משותפים, שייתכן שמעולם לא התחתנו כדת. כאשר בתם איילה עומדת להתחתן, היא מבקשת מהם את כתובתם, מאחר שארוסהּ‏, רוברט, דורש את הכתובה למען הסדרי החתונה. רוברט טוען כי הכתובה היא חיונית להסדרי החתונה, בגלל דרישת משפחתו, נצר למשפחת רבנים מיוחסת. כאשר איילה מבקשת את הכתובה, אין הוריה זוכרים היכן הכתובה והאם בכלל התחתנו כדת וכדין. בני המשפחה מבינים שללא הכתובה לא תוכל איילה להינשא לרוברט, ומכאן מתגלגלת העלילה, אלימלך מבקש להתחתן עם שפרה, אך זו כבר אינה מעוניינת בכך, מפני שאינה מאמינה שאלימלך באמת אוהב אותה. איילה ואלימלך עושים הכול על מנת להחזיר את שפרה אל אלימלך, כולל הבאתו של בוקי, מחליף מזכיר המשק של הקיבוץ, על מנת לברר מה קרה לכתובה. 

תוציא את השטקר, המים רותחים

hp_b_1965.jpg
1143954_1_teasersmallnocrop_52f7f5f84ca4d.jpg
0242371_01.jpg
PICT0156.jpg
picasso_war_kein_scharlatan.jpg
stecker_12.jpg
was-moderne-kunst-ist-liegt-im-auge-des-betrachte_full.jpg
PICT01401.jpg
1f840634ba82b8df.jpg
6469.jpg
668811237-280_008_2376501_fk03o08253-gU34.jpg

תוציא את השטקר, המים רותחים הינו מחזה סאטירי על אודות  אותן היצירות הרומנותיות שיש להן שם ארוך כזה. אפרים קישון יוצא לנכש את העשבים השוטים המתרבים בשנים האחרונות סביב ערוגות הפרחים של האומנות המודרנית, ולמען מטרה זו הוא מגולל על הבימה עלילה אבסורדית שהיא אפשרית בהחלט. הקריירה המוזרה של הצייר הישראלי רפאל שלזינגר אינה מקרה בודד והיא תופעה עולמית בה נתערערו על המושגים לגבי ההישגים האומנותיים, וחוסר קנה מידה פתח את השערים לרווחה בפני השרלטנות.

סאלח שבתי המחזמר

490shabati.jpg
סאלח שבתי - נוי 089.jpg
01_p_zeev2.jpg
סלאח שבתי בהבימה 1988.jpg
hqdefault.jpg
ggg-ss.jpg
ggg-salah.JPG
DSCF8313.JPG
salach1.jpg

המחזמר "סאלח שבתי" שואב השראתו מן הסרט ומשפע המערכונים והתסכיתים שכתב אפרים קישון מאז היותו בעצמו תושב מעברה וחבר קיבוץ כפר החורש. עלילת המחזה מתרחשת בשנות החמישים לאחר הקמת מדינת ישראל, ומראה בצורה סאטירית את שהתרחש באותם זמנים, על קשיי העלייה והקליטה של עדות המזרח ויחסם של ילידי הארץ אליהם, הביורוקרטיה הבלתי אפשרית והפוליטיקה הישראלית הלא נקייה – כל זאת דרך דמותו של סאלח, עולה חדש שהגיע לישראל עם משפחתו ונאלץ להסתגל במהירות להווי החיים הישראלי.

בשנת 1988 עיבד קישון את הסרט המצליח "סאלח שבתי" למחזמר בתיאטרון "הבימה", בו כיכב זאב רווח. המחזמר זכה להצלחה רבה בקרב הקהל בארץ ובחול. השיר מתוך המחזמר, "אח יא-רב" (מילים: חיים חפר, לחן: נורית הירש), הפך ללהיט גדול בביצועו של רווח. בשנת 2002 המפיק צח כרמלי השיב את המחזמר לבמה עם רווח שוב בתפקיד סאלח, צחי נוי, נתן נתנזון, שרון שחל, יובל אברמוביץ' ושלמה סדן. המחזה הועלה בתיאטרון הקאמרי בשנת 2008, וב 2014 תיאטרון השעה לילדים ונוער מעלה אותו בכיכובו של השחקן יעקוב כהן.

 

 

משפט האבהות של יוסף הנגר

gabriel_gott.jpg
vaterschaftsprozess_13_jpg.jpg
prozess1.jpg
vaterschaftsprozess_10_jpg.jpg
vaterschaftsprozess_02_jpg.jpg
grafik30.gif
1733.jpg

מסה היסטורית בתחפושת של קומדיה עליזה, המעבירה את ימי קדם לאולם בית המשפט של היום. גיבוריה של המסה הם יוסף הנגר, בעלה של מריה הבתולה, התובע לדין את האל הנוצרי, אביו של התינוק שנולד כזכור ברפת בית לחם, ישו.

 

"דמויות אלו, מעידן הולדת הנצרות, כבשו את ליבי ועוררו את סקרנותי. דרך דברי הגיבורים של הברית החדשה, כמו גבריאל המלאך ולוח הקודש, האוונגליסטים ואף השטן בעצמו, ביקשתי להביע במחזה זה את פיקפוקי לגבי רזי האלוהות, אשר לוחמי האמונות השונות במזרח ובמערב מנסים לשווא לפענח, מאז הניח משה את יסודות יראת - שמים ועד עצם היום הזה.

בהתגנבי לשדות זרים גברה בי ההכרה אשר נשמעת כה זרה באזני אומות העולם, שהסיפור הוא מורשת אבותי, וכל הדמויות הם יהודים כמוני". א.קישון.

השוטר אזולאי

611285-5.jpg
file_0_original.jpg
DSC_8445.JPG
IMG_6325.JPG
azulai20095819_6718750_0..jpg
411201136067-pic2.jpg
630307-18.jpg
DSC_8512.JPG
DSC_8468.JPG
DSC_8448.JPG
Choter-R-1068.jpg

על-פי הסרט המצליח ועטור הפרסים של אפרים קישון. סיפור חייו של אזולאי, שוטר שלא הצליח להתקדם מעל דרגת שוטר מקוף פשוט בכל עשרים שנות שירותו הנאמן במשטרה. עפ”י סרטו הקומי-דרמטי של אפרים קישון שזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר בשנת 1972 .

 

שחור על גבי לבן

2010_07_11__Sommertheater__004.jpg
2010_07_11__Sommertheater__040.jpg
2010_07_11__Sommertheater__061.jpg
21049_m3w560h330q75v41015_.jpeg
0034624355-0056716822.jpg
pic6.jpg
pic1.jpg
2010_07_11__Sommertheater__025.jpg
2010_07_11__Sommertheater__041.jpg
2010_07_11__Sommertheater__022.jpg
Vaterstrib2t.jpg
Schwarz_auf_Weiß_002.jpg
Schwarz_auf_Weiß_008.jpg

המחזה מספר על זוג אוהבים : עכברה לבנה ועכברון אפור. אביה של העכברה הלבנה הוא "עכבר מתקדם" אך כשהוא מגלה שבתו רוצה להינשא ל"אפור"..... העכברים הלבנים משוכנעים שהאדם ברא את העכבר הלבן בצלמו ובדמותו, אך כשמתגלה להם כי האדם שגר מעל לחור שלהם הוא...שחור הם משנים את דעתם ומאשרים את הנישואים עם האפורים.

פגישת שתי המשפחות מולידה מצבים קומיים רבים : שני הצדדים עושים מאמץ כדי לסיים את המפגש בשלום, אולם כאשר פורץ ריב בין הצדדים האם גבינה בסוכר או גבינה בבצל היא הטובה ביותר, גורף הריב בשאלה עקרונית כזו את הכל, כולל את הזוג הצעיר.

רק יללת החתול, האויב המשותף האורב מבחוץ, משכנעת שלמרות הכל האחדות הכרחית.

 

תעלת בלאומילך

BM17.jpg
BM18.jpg
BM16.jpg
BM15.jpg
BM10.jpg
BM9.jpg
BM8.jpg
BM7.jpg
BM6.jpg
BM5.jpg
BM4.jpg
BM3.jpg
BM2.jpg
BM1.jpg
BM19.jpg

קומדיה ישראלית עפ"י סרטו של אפרים קישון חולה רוח נמלט ממוסד סגור, מוצא פטיש-אוויר עזוב ומתחיל לקדוח בלב תל אביב. סביבו מתפתחת מהומה שלמה, אך איש אינו מנסה לעצור בעדו. אף אחד אינו רוצה להצטייר כמי שאינו יודע מה מתרחש בתחום אחריותו. עם הזמן, וההתנערות מאחריות בכל הדרגים, הבור גדל לממדי ענק ומסכן את שלומה של תל אביב-יפו, את שפיותם של דיירי הרחוב, אי-אלו קריירות של פקידי עירייה, ואת עתידו של זוג צעיר ומקסים. רק קאזימיר בלאומילך המחויך, ממשיך לקדוח בשלווה... הקלאסיקה של קישון והביורוקרטיה הישראלית שלא נס ליחה, במפגש פיסגה בתיאטרון העירוני של תל-אביב.

 

bottom of page